קבילות בדיקות פוליגרף במשפט האזרחי 

במאמר זה אתייחס לקבילות הפוליגרף במשפט האזרחי , באלו תנאים  ניתן לבצע בדיקת פוליגרף והכשרת הבדיקה על ידי בית
המשפטי האזרחי.
יש לראות את השוני המהותי  בין בית המשפט האזרחי לעומת בית ההמשפט הפלילי בתחום דיני הראיות .בבית המשפט האזרחי ניתן להציג ראיות גם אם אינן קבילות , להבדיל מבית המשפט הפלילי ששם לא ניתן להגיש או להציג ראיה שאיננה קבילה.
הצגת ראיה שאינה קבילה בבית משפט אזרחי כגון בדיקת פוליגרף תוגש אך ורק בהסכמת הצדדים והסכמה זו עלולה להביא לכך שתוצאות המשפט כולו יוכרעו על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף.
פוליגרף כפי שנקרא בפי כלמכונת אמת פועל על עקרון של זיקה ישירה בין אמירה שקרית לבין תגובה אמוציונלית הגוררת שינויים בפעילות הפיזיולוגיות של גוף האדם. השינויים המתחוללים בגוף הנבדק בעקבות דבר שקר מתבטאים בצוורה ברורה בפוליגרף ועל סמך התוצאות ניתן  להסיק מסקנות.
בדיקת הפולגירף הינה כלי לכל דבר שיכול לסייע בגלוי אמת או שקר ובתי משפט אזרחיים יעזרו בו בדיקות פוליגרף בענייני דיני נזיקין וביטוח. הצורך להוכיח את האמת הינו בעיה במיוחד לאור העובדה שעל פי רוב מדובר במצבים שבהם אין עדים לאירוע מלבד הניזוק או התובע שברוב המקרים יש לו אינטרס לקבל פיצוי ומאחר שאין עדים אין דרך אחרת להוכיח את אמיתות דבריו.
חברות הביטוח כיום מתנים את הביטוח  בחיוב לבצע בדיקות פוליגרף במקרה של תביעה. 
קבילות בדיקת הפולגירף במשפט האזרחי על פי פסק דין באיזי נ' לוי : לדעת רוב השופטים הצדדים רשאים להתנות על דיני הראיות ולהסכים שתוצאות בדיקות פוליגרף תהווה ראיה קבילה שתכריע את תוצאות המשפט. נקבע כי במשפט אזרחי רצונם של הצדדים כבודם, וכל שעל בית המשפט לבדוק בבוחנו את תוקף של הסכם לבדיקת פוליגרף הוא קיומה של הסכמה ממשית שאין בה פגם ברצון או פגם או פסול אחר.
בפסיקה אחרת שעסקה בהסכמי פוליגרף אומץ המבחן של דעת הרוב שנקבע כי הסכמה לבדיקת פוליגרף בין צדדים כפופה לתקנת הציבור ולבחינת בית המשפט את רצונם החופשי של הצדדים.
לסיכום:
בדין האזרחי אין חיוב לשימוש במכשיר פוליגרף לבדיקת מהיימנות של צד אחד או שני צדדים למשפט .
הדרך היחידה לשימוש בבדיקת פוליגרף היא הבעת הסכמה  של הצדדים המתדיינים, ורק הסכמה כזו תאפשר לצדדים להשתמש בתוצאות הבדיקה כראיה קבילה בבית משפוט אזרחי ואולי אף להכריע את הדין על פי תוצאות הבדיקה .